רשלנות רפואית – סקירה משפטית
משמעותו של המונח רשלנות רפואית היא גרימת נזק למטופל תוך כדי מתן שירותים רפואיים שונים, החל מרישום תרופה לא נכונה וכלה בהימנעות מביצוע בדיקה חיונית לאבחון בעיה רפואית. רשלנות רפואית שייכת לתחום דיני הנזיקין, כאשר במקרים בהם ניתן להוכיח כי התנהגות הנתבע בנסיבות מסוימות הייתה רשלנית מבחינה רפואית, זכאי התובע לקבל פיצויים בגין הנזק שנגרם לו עקב אותה הרשלנות. הרשלנות הרפואית, כמו תחומי רשלנות אחרים, מבוססת על "אשמה" כמושג משפטי.
רשלנות רפואית – מהי?
דיני רשלנות רפואית השייכים לדיני הנזיקין, מאפשרים קבלת פיצוי על גרימת נזק על ידי מזיק גם ללא כוונה מודעת לפגוע. מטרתם של שירותי הרפואה היא להעניק טיפול רפואי ראוי לחולים, לסייע למטופלים עם בעיות שונות ולהימנע מנזק. לכן, במקרים של רשלנות רפואית ניתן הפיצוי הכספי למרות אי קיומה של כוונה לפגוע. הרשלנות הרפואית, כמו רשלנות בתחומים אחרים, נתפשת על ידי החברה כפעילות בסטנדרטים לקויים. מסיבה זו, גם אם מטרת הפעילות הייתה חיובית אך גרמה לנזק, היא מוכרת על ידי החוק כרשלנות רפואית.
רשלנות רפואית – לשון החוק והמשפט
בחוקי ישראל לא קיים חוק עצמאי העוסק ברשלנות רפואית. דיני רשלנות רפואית נגזרים מסעיף 35 ומסעיף 36 לפקודת הנזיקין. בסעיפים אלה מוגדרים התנאים להוכחת מקרים של רשלנות רפואית. בסעיף 35 של חוק פקודת הנזיקין מוגדרת הרשלנות כביצוע או אי ביצוע מעשה שאיננו סביר או נדרש בנסיבות מסוימות. אדם שלא נקט בזהירות או לא השתמש במיומנויות הנדרשות ממנו מבחינת משלח היד בנסיבות מסוימות, וגרם נזק לאדם אחר, יחשב לפי החוק כמי שהתרשל בביצוע תפקידו. סעיף 36 לחוק הנזיקין מטיל את החובה להימנע מהתרשלות על כל אדם וכלפי כל אדם אחר. בהקשר הרפואי, ישנם שלושה סוגי רשלנות עיקריים: רשלנות רפואית בעת מתן טיפול רפואי, רשלנות רפואית כתוצאה מפגיעה באוטונומיה ורשלנות רפואית שהיא תוצאה של היעדר הסכמה מדעת של המטופל.
הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית
במקרים של רשלנות רפואית מוגשת תביעה בגין נזק שנגרם כתוצאה מטיפול רפואי כושל. בכדי להוכיח רשלנות רפואית, צריך התובע להוכיח כי אותו אדם שטיפל בו מחויב היה כלפיו בחובת זהירות, הפר אותה וכתוצאה מכך נגרם לו הנזק. למעשה, מבוססת תביעת רשלנות רפואית על שלושה שלבים מרכזיים:
- ייצוג הולם – השלב הראשון בכל תביעת רשלנות הוא פנייה אל עורך דין עם ניסיון בתחום. שכן, הצלחת התביעה וגם גובה הפיצוי הכספי תלויים לרוב במיומנותו של עורך הדין.
- איסוף מידע – כדי להוכיח מקרה רשלנות רפואית, יש לאסוף את כל המסמכים הרפואיים החשובים הקשורים למקרה. את המידע הרפואי, מומלץ להעביר אל עורך דין כבר בפגישה הראשונה, כדי לבדוק אם קיימת עילה לתביעה.
- חוות דעת רפואית – חוות הדעת הרפואית היא זו הנותנת משנה תוקף לעילת התביעה. לרוב נדרשת חוות הדעת הרפואית לפי חוק, ולעיתים אין כל טעם להגיש תביעה בלעדיה.
קבלת סיוע משפטי בנושא זכויות החולה ודיני נזיקין בכלל
במקרים של חשש לפגיעה פיזית או נפשית כתוצאה של רשלנות רפואית, מומלץ ורצוי לפנות לקבלת סיוע משפטי של עורך דין הבקיא ומנוסה בתחום. הטיפול במקרים אלה מורכב ומצריך ניסיון מעשי בדיני נזיקין, בנושא זכויות החולה, דיני רשלנות ופסיקת בתי המשפט בישראל.
בעת הפניה לעורך הדין, יש להציג בפניו את פרטי הטיפול שאותו קיבלתם בהרחבה ובפירוט רב ככל שניתן.
עורך הדין יפנה למוסדות הרפואיים לצורך העתקת התיקים הרפואיים הרלוונטיים ובהמשך יפנה אתכם אל מומחה רפואי ספציפי, שיבדוק ויעריך את איכות הטיפול הרפואי שקיבלת. חוות דעתו של המומחה הרפואי עשויה להכריע בשאלה המהותית: האם הטיפול הרפואי שניתן היה בגדר טיפול רפואי סביר, או שהמדובר באירוע שעשוי להתפרש כמקרה רשלנות רפואית.
כמובן שבחוות הדעת הרפואית יקבע המומחה הרפואי את היקף הנזקים שנגרמו לנפגע. זיכרו כי במקרים מורכבים במיוחד עולה הצורך בקבלת חוות דעת של מומחים נוספים: מתחום בריאות הנפש, מומחי שיקום ועוד.
.
לאחר קבלת חוות הדעת הרפואיות ימליץ עורך הדין ויכריע בנושא היקפה של התביעה המשפטית שתגישו בגין הנזקים שנגרמו. בשלב זה תוכלו לקבל הערכה של היקף הפיצויים שיפסוק בית המשפט, בהסתמך על ניסיון העבר ופסיקת בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית אחרות. ניתן להגיש תביעות רשלנות רפואית עד 7 שנים לאחר הארוע הרשלני ובמקרה של קטין, 7 שנים מאז מלאו לו 18. זאת אומרת שאם ארעה פגיעה במהלך לידה, ניתן להגיש תביעה עד שימלאו לנפגע 25 שנים. יחד עם זאת, מומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי בהקדם האפשרי ולהימנע מביצוע כל פעולה בעניין שלא בעצתו של עו"ד.
.
המאמר נכתב ע"י עוה"ד עופר סולר והוא מיועד להעניק מידע כללי בלבד, כשירות לציבור ואין בו משום תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי
